פרק 2: סטורי

מהסטורי המתוסרט והרשום על נייר, עברנו לסטורי של חיינו. וזה היה בהחלט סטורי.

השינוי המהותי בהלך חיינו בעקבות הבידוד נתן לנו פרספקטיבה רחבה ומצומצמת כאחד והסיפור סופר ברדיוס המצומצם של הבית בלבד, אבל נתן מבט רחב יותר על איזור מגורים, על חוויה אישית שחולקים עם אחרים והכל נעשה ע"י מצלמת הנייד ומפורסם כסטורי באינסטגרם. כך אנחנו גם חולקים חוויה מבידוד בבית עם מאות אנשים ע"י לחיצת כפתור ופתאום הבידוד נעשה יותר נוח...

בהמשך לסטוריבורד, המפה לא מעורבת (לפחות לא ויזואלית) אבל ברור שמדובר במקום אחד ואין צורך במפה, להיפך יש אפשרות לחוש את החוויה דרך הויזואליה של המקום. זויות החיתוך של הצילום ממשיכות לדבר עם כלים ויזואלים זמינים ונגישים שמאפשרים נקודות מבט שונות, קופצניות ולא שגרתיות בניגוד למיקום הסטטי (באופן יחסי) של המקום.

ברפלקציה למעבדה, בהעדר הצורך במפה אנחנו מפתחים יכולות זיהוי של מקום כללי, אורבניות של עיר, ישוב ועוד, כל זה ע"י תצורות נוף, אדריכלות של חלון צר/רחב, צמחיה וכו'. וכמובן מעל כל זה מתחבר התסריט האישי ועולם הקולנוע שנמצא איתנו מהתחלת המעבדה הנוכחית.