פרק 1: סטוריבורד

בחירה בעיר מנהטן, ניו יורק

ייצוג העיר בקולנוע, הסרט מנהטן של וודי אלן

עיר: מנהטן, ניו יורק
שם הסרט: מנהטן
בימוי: וודי אלן
תסריט: וודי אלן
שחקנים ראשיים:
וודי אלן
דיאן קיטון
מייקל מרפי
מריאל המינגוויי
מריל סטריפ
מוזיקה: ג'ורג' גרשווין
זובין מהטה
צילום: מייקל טילסון תומאס
גורדון וילס
מדינה: ארצות הברית
הקרנת בכורה: 25 באפריל 1979

הסטוריבורד מתרחש בעיר מנהטן בהמשך לבחירת הסרט "מנהטן". הסצנה הראשונה והמוצגת, מתבססת על שיטוט וחיפוש עם מפה (טכנולוגית ניווט בנייד), סוג של נקודת מבט קולנועית המתכתבת עם נקודת המבט של המדיה הזמינה בנייד, המפה. מבט זה יוצר מעברים בין "נוף" דיגיטלי שטוח לנוף האמיתי, הרב מימדי והעוצמתי שמציעה העיר מנהטן בחיים האמיתיים.
כמו כן הזויות החתוכות, הסלפי והמבט שלנו שעובר בין מסך הנייד לחיים עצמם במשך כל היום, מספר שהמצלמה גם כן מלווה אותנו לאורך כל היום, ובעקבות כך, טווח הזויות האפשריות גדל ומקבל מנעד רחב של אפשרויות שמועברות גם לרשתות החברתיות שגם הן חלק מחיינו ובתוכן התיעוד והדיווח שמנגיש את הכל לכולם.
ברפלקציה נוכחית לתרגיל, זה היה כבר סוג של הליכה לאיבוד. הנייד, המפה, הווייז, הפכו לחלק אינטגרלי מחיי הניווט היומיומיים שלנו, וכנראה שבלעדיה היה לוקח לנו הרבה יותר זמן להגיע אל היעד וחוסר הבטחון היה גדל וכך גם הסיכוי "ללכת לאיבוד".. דבר נוסף הוא הבחירה שלנו ב"סיור" דיגיטלי או אמיתי, היא בעצם בחירה יומיומית.
יכול להיות שההליכה לאיבוד בשטח הפיזי והחברתי בעצם קשורה לכמה בטריה נשארה לנו בנייד?